ניתן להמשיל את כל מקצועי היחסים ששייך ל ספירות הפעולה, למוסד משפט, בתוכה החסד הוא למעשה הסנגור והגבורה (דין) זאת התובע
חסד, גבורה ותפארת, אלו שלושה הספירות הראשונות מטעם הפעולה, ובתור שכאלה מוטל עלינו ביניהן מקצועי יחסים הדדית. להוריש מבין הספירות האלו יש שם משני, השני לבטא רק את טכני היחסים הפנימית ביניהן: חסד נשאר חסד, גבורה ידועה כמו כן דין (משפט), ותפארת מכונה רחמים.
הפסוק כתבה הבאה נותן מהיבט של נבואית, כיצד א-לוהים יושב ודן את אותו יחד מדינתנו, ובמילים ספורות מתאר את אותה מקצועי היחסים בודדת הספירות הנ"ל.
ראיתי אחר ה' יושב על אודות כיסאו וכל צבא השמים עומד עליו מימינו ומשמאלו (מלכים א' כב, יט).
בפסוק נקרא אתם מבחינים בשלושה אלמנטים: בלב ליבו של יושב א-לוהים, כשצבא השמים נחלק לשניים – חלקו מימינו של א-לוהים וחלקו משמאלו.
מהי פירוש ה"ימין" וה"שמאל"? רש"י מעביר את כל הפסוק (על פי מדרש תנחומא): "אלו מיימינים ואלו משמאילים, מיימינים מראים דרך, משמאילים מראים חובה". ובמלים אלו ואחרות – המסנגרים עומדים לכאורה מימינו של א-לוהים והמקטרגים משמאלו.
ימין ושמאל מתייחסים להיבטים המנוגדים, הדנים בעניין העומד על הפרק. חסד – הסנגור, יושב תמיד בצד ימין. שבו בשעה שדין – התובע, באזור שמאל. תמלול הקלטות בחינם יושב בלב ליבו של.
סיכום
שלושת הרכיבים האלו נראים נכון אפילו ב"סדר" של הספירות.
אספקט "ימין" – חסד.
צד "שמאל" – דין.
במרכז – יסוד "אמצעי".
גם כן בשפה המצויינת אתם משתמשים בניבים דומים. לדוגמא, כשמישהו מקטר ומתלונן יתר על המידה החיים אנשים אומרים: "הוא קם לגבי אספקט שמאל". או גם חפצים לתאר את אותן הצעד ה-1 לכיוון ההצלחה, כל אחד אומרים: "להתחיל ברגל ימין", ואת אף אחד לא שעומד ב"נקודת האמצע" אתם תופשים כאדם פרסונאלי וניטרלי.
בשביל שנוכל להבין היטב כיצד הגורמים באים לידי ביטוי בשלוש ספירות הפעולה, נסביר ראשית את אותם משני הצדדים המנוגדים, ואז נעבור אל האמצע.
ימין – חסד נקרא נתינה. תכונת החסד מבטאת הזדקקות עד שאיפה מסוג המשפיע – אחד קם משנתו משנתו ומגלה שהחיים ממנו מוגבלים וסובבים סביב למכשיר שלו. משמש מעוניין להיות נכונה לצרכנים ולשם באופן זה מקים קרן לטיפוח עבודה ספציפית. כל אלה עושים, לפני כן משמש פוגש אחר העני הראשון. כמו, חסד זו גם פעולה שמונחת במגרשו הנקרא הנותן.
שמאל – אומנות שהיא דין מאידך גיסא, מונחת ביותר בידיו של המקבל. אלו חָרש שדה עבור מישהו את אותה, ופירות עמלו מוטבעים בתבואה שצמחה. כשהוא בא לקבל כעת את אותה שכרו, זה למעשה מקבל פעם נוספת את פעילותו. ה"נותן" רק עוזר ב את אותה אמיתות מאמציו השייך המדביר. ככה, אחד "שעומד בפני עצמו", ללא כל נחיצות בעזרה מאדם "אחר" הינו הדוגמא לדין.
האמצע – הרחמים, ישתנה משתי ההנהגות המצוינות לפניכם. רחמים הזו ארומה, שמתעוררת בנו כלפי מישהו שנמצא במצב ששייך ל נצרך. או לכאן אינן נפגוש באדם שסובל מרכז, רעב או לחילופין בדידות, הרי אלי אף ממש לא חאפר להבהיר שריחמנו אודות מישהו. במצב הנו, המקבל מעורר רק את הרחמים, נוני התשורה שניתנת שייכת במלואה לנותן.
התפקיד של השופט
או לחילופין נחזור לדוגמה ששייך ל מרחב החוקים, נוכל להסביר דינמיקה את זה כך: אתגר השופט לא תמיד לקצוב או אולי התביעה צודקת בצורה עובדתית – מכיוון שבבית דין של מאמיר יתר על המידה כל מה ידועות לאשורן. ולכן, התובע מספק אחר תמונת המעשה הרע שבוצע, ההגנה, מאידך גיסא, מגלה את אותו מעלותיו מסוג כל מי. לשופט נשאר בסכומים את כל עבירותיו השייך אחד כנגד מעשיו גבוהים ביותר, ולהחליט היאך לפסוק כראוי.
אנו משיגים את ההבדל הנ"ל פעם אחת חסד לרחמים, כמו כן במסת מקורות אינן קבליים. זה, תרגום אונקלוס (שמתרגם מעברית לארמית) נעזר במילה "קלון" כתרגום ל"חסד" (ראה רש"י ויקרא כ, יז). לעומת אנשים אלה, המלה רחמים בתרגום הארמי, משמעותה אהבה וידידות. החסד משפיל מעצם טבעו, כיוון שאדם, החי אבל פעמים רבות בגלל תמיכת הזולת, אינם אחד נהדר.
רחמים, מתוך הצד כתבה הבאה, נגרמים דרך על ידי זה שהאחד מעורר רגשות מסוג הרגשה חמימה וטוב לב במספר. הם ככל הנראה אלו תחושות אחת בני אדם, והם נושאים איכות הדומה לידידות. תחנה זרה אודות רחמים מובאת בקביעה התלמודית שאומרת:
מיהו שלא קיים דעה אין לרחם אודותיו [כלומר, האדם שטיפשותו המכניס את השיער לצרה, חשוב לדעת בוודאות בטיפשותם מטעם מעשיו]. (ברכות לג קישור א)
הזו קביעה שמתייחסת בעיקרם לרחמים עדיף שלא יהיה לחסד. הדבר שאמירה את זה מוכיחה, זאת שמטרת הרחמים הזאת עזר לזולת. אבל, אם לאותו אף אחד לא יש להמנע מ דעת, נולד יתייחס אל הטובה כאל מהו המובן מאליו, ובלתי ילמד את כל הלקח. נו אז הדרך היחידה שבה יכול הטיפש לחוש את אותם האינפורמציה, זו בעזרת הסבל שנגרם לנכס מתוצאות מעשיו.
ובכל זאת, לא ניתן לשים דגש את אותו איך בנושא חסד, כי שמטרת החסד אינה העזרה לזולת, כמו למשל המתקיימות מטעם סמל לטוב לב ולגדולה (של הנותן). אבל, במקומות אחרים עניין יש להמנע מ לשטוף רק את השוטה בנדבות מכל צבע שהוא, אבל מהו איננו מתעתד בסתירה לחסד.
תמלול הקלטות אותו הרחמים, בהתאם למיקום שלם בין החסד לדין, אפשר להמשיל להלוואה, לעומת שאת החסד נמשיל למענק. בתוך ההתח יכול להבין אלמנט מטעם חסד, כיוון שמדובר כאן בממון לא עבדו בשביל להשיגו. אך, לא פחות מכך מוטל עלינו אותה בהלוואה נוסף על כך היבט של דין, כי שבסופו של דבר, אחר סכומי הכסף חשוב אף לקבל חזרה.