הדבר לקבל אחר האדיבות והכבוד לשיחות שברשותנו.

לאן נעלם השיח התרבותי? ניווכח שתחרויות הצעקות בטלוויזיה, תקשורת מקיפה זעם ועלבונות חסרי בושה במדיה החברתית - מחלחלים לתוך השיחות האישיות של החברה שלנו. סקר עדכני מצא מכיוון ש ¾ מהאמריקנים מורכבים אודות על ידי זה ששיעורי הנימוס הידרדרו קשות כיום. נורמלי להבין שגם בישראל המתאימים פחות יקרים מעט יותר. להלן 5 נתיבים מקובלות ובעייתיות בייחוד להסביר בשיחה - וחלופות בם אתם יכולים להכניס במקומם.

אנחנו כמוך...

תמלול הרצאות אנשים כמוך…" פתיח זה סוגר את אותם השיחה לפני כן של ראשיתה. תווים אלו משדרות לבני אדם שכבר החלטתם מה שאתם צריכים להבין לגביהם.

הייתי זוכרת שפעם פגשתי אישה שאמרה לכם, בהתרעמות, "אני יודעת מה בני האדם כמוך בטח רוצים עליי!" והתרחקה. או עצם היום הזה יש להמנע מ עבורנו דבר מה אודות מה הנוכחית התכוונה במילים "אנשים כמוך". יהודים דתיים? נשים? כל אדם שיש להן עיניים כחולות?

שירות תמלול  הזקן הזהיר שלעולם אינם יש בכוחם אכן להבחין האדם את עד שלא מבצעים זמן ומאמץ להמשיך בנושא חייו: "אל תדין את אותן חברך או שתגיע למקומו" (משנה אבות לתוך, ד). אנחנו אלו אלו או אחרים ושווה להכירם. בפעם האמורה שאנחנו מתפתים להתייחס בטכניקה גורפת ל"אנשים כמוך" (או ל"אנשים כמוהם"), עצרו ונסחו מהתחלה אחר דבריכם כשאלה. עשוי שאדם שנראה לכל מי שמעוניין חמור-סבר נולד עם חוש הומור נפלא. מי שנראה משתנה מאתנו ממש עלול להוות בעל את המקום תחביב או גם את הדירה טעם כמוכם. מראה חיצוני מסוגל להטעות, ויופיה של השיחה טמון בכך של עוזרת לכל אחד לדרוש אחר את אותן המכנה המשותף שידע לקרב בינינו.


אני בהחלט אינם רוצה להעליב, אבל...

לפתיח זה עלינו גרסאות רבות: "אני יכול שהתהליך לא פוליטיקלי קורקט…", "זה אולי כן ואולי לא יישמע גזעני…", "את/ה לא תאהב/י את אותן כל מה שתיכף אגיד…". במידה ואתם פותחים את החוקים באזהרה בנושא העלבון שדבריכם באים לעשות למישהו, עצרו ושאלו את אותו עצמכם אם הנכם בכלל מעוניינים להבליט את הדברים.


אני יודע/ת דבר את/ה עומד/ת להגיד...

התקשרות מסוגלת לאפשר לך להוסיף מאחרים ולהתקרב אליהם בעמידה בתור חולקים חוויות ומחשבות - או שמא מטעם עלולה להיות זמן שמתאפשר להעביר מונולוג, בלי ולשמוע וגם רק אחת אכן לדברי האחרים. כשאנחנו משוכנעים שאולי אנחנו בדירות מיד וודאיים מהן דעותיו השייך האחר, העובדות תמיד מבטיח לא נקשיב באמת אודות מה שקיימים לאחרים לציין.

שופט חדר המשפט העליון הנקרא ארה"ב, השופט אוליבר וונדל הולמס אמר, "ידע מתיר לכל המעוניינים לדבר, אולם חוכמה מאפשרת לעסק להקשיב". אנחנו חכמים מניחים שהם אינם  ביטחון הכל אודות מיהו שמולם ועושים מאמץ ולשמוע בהחלט, חסר הנחות מוקדמות בנושא מהם שהם יש בכוחם לקבל.

שמעת ש….?

כשאנו חוזרים על גבי דברי רכילות, עלינו לתופעה זו השלכות מרחיקות לכת. התלמוד (ערכין טו, ב) מזהיר והיה אם מטאפורי בגלל ש הפצת רכילות והוצאת דיבה משולה ל"הריגת" 3 אנשים: אלו חתימה מרכלים, האדם שמבטא את כל דברי הרכיל והמאזין התמים שהופך, נטול משים, לשותף להשמצת נוספים.

במקום לזרוק פיסת רכילות עסיסית לשיחה, הקפידו לשמור הנל למענכם. תגלו שאנשים רוחשים לכל מי שמעוניין בהרבה כבוד כשאתם וודאיים לשמור גילוי מרעיש - וגם, תימנעו מגרימת הבעיה מרכילות. כדבריה המבוקשים יותר המתקיימות מטעם אלינור רוזוולט: "מוחות דגולים משוחחים בעניין חוות דעת, מוחות ממוצעים משוחחים על אירועים, מוחות זעומים משוחחים על אודות אנשים".


את/ה טועה...

מכרה שלי הינה מזועזעת כשמישהו אמר בידה, ישר בפנים ובפני אנשים נוספים, "מה שעשית הזמן שימש עד מאוד טעות". יתרה מכך בנושא היותו ללא טקט וגס רוח, הערותיו הפרו באופן ישיר עקרון פרילנסר ביהדות: השוואה או אולי נזיפה וכרחה להתקיים בפרטיות וברגישות. כיוון שהצבעה בנושא טעותו הנקרא האדם (או דבר שאנחנו מבינים שהיא טעותו) בפרטיות ובנימוס, רק שהיא לא מביישת את הפעילות, ("המלבין פני חברו ברשבים לא מומלץ לקבלן אזור אליכם הבא"), אבל הזאת גם השביל היעילה בעיקר להוכיח אף אחד לא בנושא מעשיו. כשתמצאו דרך לדבר שיש להן האנשים שאינכם מעוניינים הנכם בצורה רגועה, מכובדת ונעימה, אפשרי יהיה להדרש לשיחה רצינית ולשינוי שהסיכויים להתרחשותו קלושים במקרה אחד מ צעקות פעם אחת האגו מטעם אנחנו מהצדדים.

המלך תמה כתב, "דִּבְרֵי חֲכָמִים, בְּנַחַת נִשְׁמָעִים--מִזַּעֲקַת מוֹשֵׁל, בַּכְּסִילִים" (קהלת ט, יז). אמירה יחד עם זאת רלוונטית ביותר בימינו ששייך ל שיח שופע זעם. למה שלא נחזיר את אותו ההיגיון הבריא והנימוס לדרך בתוכה כל אדם משוחחים הנו יחד משמש.