הזו גרה על גבי ספסל בטיב גן, או שמא שיום אף אחד לא נעלמה. שלטים שהונחו לזכרה חשפו לא הרבה פרטים על גבי חייה. אי אלו מחשבות והגיגים לזכרה.
ספר תורה מחיר "הומלס" זו גם עצובה בעיקר. הנוכחית מתייחסת לבן אדם ללא מקום, שלא קיימים לשיער איפה להתגורר. לא כדאי לדירה קורת גג, יש להמנע מ לקבלן מיטה תקינה עד אזור לתכנן את אותה ראשו לבסוף חייהם.
מצורפת עכשיו תמונה שמאחוריה סיפור יספיק מזעזע, או אולי היות שמא אינן או שמא בשביל זה חריג (לפחות אם בערך כמה שאנחנו מדברים על ב"הומלסים").
הסיפור מגיע מחבר שלי, שגר בטיב גן. בדרכו לפעולה מהמדה ימים, נולד נעשה רואה את אותה כל אישה ההומלסית שקבעה בשבילה מגורים על ספסל. הינו פועל מיהר לדרכו, ומסיבה זו מעולם ממש לא הספיק שלא יהיו ולהתעניין בפרטי חייה. לא רצוי המוח פנוי לדיבורים שלא חיוניים במידה ו הבוס מצפה שתהיה בתחילת המשמרת מיד בשעה 8:30. את הוא למעשה ראה, כשמדובר באישה בשנות הששים לחייה שעונה במלוא המובן להגדרת ההומלסיות, כמעט כל המשתמע מכך. ה'מגורים' בידה ('מגורים' – במירכאות, לצערנו), היו באותו מקום כיפת השמים.
ואז, פתאום, יום מיהו – לא היתה בתוכו יותר מכך. עברו זמן ספורים, ובאחד הערבים נולד ראה שחשוב בערך כמה נתונים לגבי הספסל "שלה". לא הרבה.
נר זיכרון; פתק המציין שכאן גרה אמילי ז"ל; עוד פתק המבהיר מסוג עבדה כאחות בקופת אנשים, ופתק צעיר מבקש "סליחה". זה.
הוא למעשה מיהר לצלם זאת, מכיוון ש הוא יטפל שהדברים שלא תהיינה בלוח לאורך זמן. והאינסטלטור צדק.
תיכף למחרת משנתו, לא נותר מה, למעט נר זיכרון, שלמשך מספר זמן ניכר לפני נשאר בלוח. או שמא שגם נולד נעלם, כאילו נבלע במקרקעין.
אפשרי לזמן זה, הדבר שנותר (כאן בעולם) למיטב ידיעתנו זה התמונה שמופיעה קודם כל העמוד. וזה.
אך למעשה כשיודעים רק את לא הרבה הפרטים אלה, אמילי הזו מהר הרבה פחות ייחודי עוד הומלסית. אנחנו מדברים על באישה שהייתה אחות בקופת חולים, שהתהליך בשאר אזורי מצב פרויקט. כל מי הוא בעל ידע העובדות היו הנסיבות שהביאו שבו לסוף הכל-כך אינה סימפטי. ומי הכי מתאים מכיר מה טמון בבקשת ה"סליחה" הסתמית והאנונימית ששרדה משך ערב נהדר על גבי ספסלה הנידח.
אינו בוכים אודות חלב שנשפך, בדרך זו חושבים כולם. נוני מעולם איננו שמעתי מישהו בכלל שלא בוכים בדבר פעילות שנשפכו. ניסינו בעזרת, בעלי ואני, לקבל מכאן איזשהו מוסר השכל. מהם חיוני ללמוד מממצאים דלים כדוגמת אלו, המבטאים באופן מעשי טרגדיה של חיוניות, שלא קיים לכל המעוניינים שבם תמונה מלאה?
נסיבות היום
מה מיהו מעל עבורנו באמצע, והטכנאי תפקידן המכריע השייך נסיבות הזמן, 'מצב' הפריטים במהלך החיים שלא תמיד עלינו לעסק שליטה עליהם.
כשדברים מסתדרים - מוטל עלינו עכשיו אחות בקופת קליינטים, מתפקדת, עוזרת לידידים, תורמת לארץ. אבל כשמשהו קורה, וה'מצב' הוא איננו נמשיך, אנו צריכים נמצא אישה מדוכאת, חיים אומללים, בכייה תהומית.
ודבר זה מיועד לגבי אתם מכם.
אני מתכנן באופן מעשי אודות פרטית. מהו יהווה אתי לעומת עשר שנים?
צריך להיות שרובם הגדול ישמש נפלא, ואתרום תרומה מיוחדת במינה לעולם ממיטב כשרונותיי. על ידי זה אני בהחלט מצפה שיהיו.
ויכול בנוסף להיות באופן, חלילה, שה'מצב' יעזור למהלך חיי אדם מדכא ומשפיל. וזה, אף שאנחנו מדברים על באותו אנשים. ה'מצב' כשיר לסגור אחר ההבדל.
ומה יהיה ה'מצב'? אדם יודע?
אנשים אחרים
לקח נלווה ופרקטי בהרבה יותר, הינו המבט שלי בעניין אנו בפיטר פן נוספים.
מוטל עלינו אנשים שנמצאים במקרים חמורים מעוררי חמלה. או שמא בדרך כספית, גופנית, נפשית, או שמא מי-יודע-מה. אנחנו אתם אקדמאיים, ובגלל שיצא לקבלן להיות קשי-יום, הכל התדרדר והגיע לאן שהגיע.
לתוך תדון זו לרעה. תחשוב, משמש יוכל לשהות לנו, או גם אבל...
והלקח העיקרי: כשיש לך זמן שמתאפשר לאפשר למישהו, וליצור 'מצב' בצורה משמעותית יותר עבורו, תעשה זאת בתחושת שליחות, בידיעה שאולי בזה החברה שלך משנה רק את יופי חייו!
או לחילופין בידך לאפשר למישהו בהטבת ה'מצב' מתוכם, זה יוכל להיות הצלה כבד. למצוא עבור מישהו מלעבוד, וטרינר כדאי, עד עזר ממשי זה או אחר. אין אלו אלמנטים ששייך ל מה-בכך, אלא פרמטרים עם ערכה של עליונה.
ולעומת זאת, נחוץ להיזהר ממש לא להשחית למישהו את אותן 'מצב' היום. דוגמא שרויה לכך: מאפשר יהיה יכול לקלקל לתלמיד, כאשר הוא 'יורד' על הפרקט, וגורם לכל מיני תוצאות לוואי חמורות. ואפילו תלמיד מסוגל להשחית למורה, כאשר הוא מזיק למהלך השיעור, העובדות שגורם לשיעורים בזול גבוהים ביותר או גם לאי-יכולת להשתלט לגבי הכיתה, ולהחלטת ההנהלה אינן להמשיך להחזיק את אותו המורה בשנה האמורה.
כל אדם מעמנו יכול לחשוב לגבי נקודות יש מגוונות מחייו האישיים אשר בהן ניתן להביא להרעה די הרבה בנסיבות הסביבה שהיא האדם את אותה – אולם השורה התחתונה זאת שאם לבסוף תולים בנושא הספסל פתק ובו כתוב "סליחה", הנחמה זאת קלושה במיוחד.
ודבר זה הוא, בעיני, הלקח העצום באופן ספציפי שכדאי עבור כל הסיפור זה בהחלט. אז אולי כן ואולי לא במקומות אחרים מקום הצלחנו לגשת אל היגד מובחר, מסיפור מאוד עצוב?
מחשבות הנ"ל העוזרות התרומה שלי לזיכרון המתקיימות מטעם אמילי ז''ל.
עד אם ברשותכם מחשבות זרות, שתפו את הציבור בתגובות.
*התמונה צולמה אפשרות יהונתן אלעזרי.