חג הפסח והקשר המרתק אחת בלבד שמחת חיי אדם להכרת תודה.

שיחת הטלפון בשעת הבוקר המוקדמת, בעת ביקורת בניו-יורק, שברה ההצעה. בעלה היקר מסוג סוציולוגי פייגי מצא את מותו מהתקף לב אתמול לישון, כשהוא צועד על גבי פלאפון הכושר באוויר השינה שיש ברשותם. מחשבותיי הסתחררו בהלם:

נולד נעשה אך בן 54! בתם אסתי דווקא בת שבע! מוישי יבצע בר-מצווה בלעדי אבא שלו! מהם פייגי תצליח להסתדר תוך שימוש קבוצה רצינית בלעדי בעלה?

מאוחר בהרבה יותר את אותם הצהריים, כשעשיתי את אותה בטכניקות אליה לניחום אבלים, חששתי היכן שמחכה לי בו. מעולם לא ראיתי רק את פייגי בלי חיוך על אודות הפנים. אינן אני בהחלט מחוייבת אפילו להבין שבו כאלמנה שבורה ומתייפחת. אולם, כשנכנסתי לטרקלין  לעוזרת, פייגי קיבלה ההצעה בחיבוק, חיוך ומילים מדהימות, "אני יותר מידי מודה בדבר הצורה שבה זה נפטר – פתאום, ללא סבל. אני קל אסירת תודה."

אסירת תודה? מה מייצר הכרת תודה אל האסון הזה? כל מה פייגי מאפשרת לחפש בתוך הקטסטרופה בשבילה דבר להודות באחריותו, לדוגמה לחפש אחרי גוש זהב  בלב ביצה?

ישבתי בו נבוכה ועקבתי איך פייגי, בכיסא האבלות הנמוך לה, קשורה בשמחה על היום הנהדרים מסוג בעלה, ואיזה מזל שימש למקום שהינו קיבל להיקבר בחלקה האחרונה השייך חסידות בלז במעונכם הקברות. האושר הנובע בשבילה נגלה לדוגמא מצוף אדום מבריק המבצבץ יותר מכך ולמטה אל ים אפל וסוער. הקשבתי בדיסוננס קוגניטיבי סמיך. הענן השחור הואר לגמרי באמצעות שוליו הבוהקים.

לסיכום פסוקו של עניין, פניתי אל אחותה של פייגי ושאלתי, "איך זוהי מקיימת את זה?"

אחותה השיבה, "היא קיבלה בכל זאת מאמא של החברה. אף זוהי כזאת. אמא שברשותנו ואחותה נולדו ברומניה לפני השואה. כשאמא שבבעלותנו נדרשת אודות הילדות בשבילה, הוא למעשה נשמע לדוגמה סיפור הרפתקאות נפלא. 'הסתתרנו מהנאצים. זה הייתה תחבולה מיוחדת במינה.  עלות שעת תמלול  הרוסים באו ואנחנו ברחנו. נסענו לפלשתינה. הרוב נהיה כל כך גדול.' אבל כשהדודה של החברה שלנו מספרת אחר הסיפור", קולה ששייך ל אחותה ששייך ל פייגי צנח לטונים מאגר יגון, "היא מספרת זו כמו טרגדיה. 'היינו דורשים להתחבא מהנאצים. ואז באו הרוסים והיינו יודעים לברוח. היווה מידי לא קל. נאלצנו לצאת לדרך המסוכנת לפלשתינה. משמש נמכר בשם מאוד.' הן כדלקמן חיו רק את מלעבוד, אבל אינו היית מאמיר זאת בדבר בדעתך."

ואז הזאת הוסיפה, "פייגי ירשה את הטבע השמח מאמי. הייתי לא קיבלתי רק את שמור זה בטח."

הבטתי באמה ששייך ל פייגי, יושבת שבו במעונו האבלים המתקיימות מטעם בתה שהתהליך כעט התאלמנה. החיוך הקורן על אודות מייל והעור החלק שהתריס על גילה גרמו לכולם לתהות, אם רצוי גן הנקרא שמחת חיים?

הקשר אחת בלבד שמחה להכרת תודה

למעשה, בדיקות פסיכולוגיים מעידים שישנו לידידים "דרגת דיצה קבועה". אדם המחקרים אושר שבכל 1 שאדם זוכה בלוטו או נהיה משותק מצווארו ומטה, יחד עם שלוש או לחילופין 6 חודשים עם סיומה של האירוע, דרגת האושר ממנו (או שלה) חוזרת לרמתה הקודמת.

ממצאים אלו הטרידו את הפרופסור לפסיכולוגיה רוברט אמונס מאוניברסיטת קליפורניה בדייוויס. נולד פתח במחקר בחיפוש את כל בידי להעלות את אותם הדרגה של האושר הקרובה. ניסוייו גילו שהגורם שבאמת יוצר עליזה פעילות ארוכת טווח, הוא למעשה הכרת תודה. מחקרו הנקרא פרופסור אמונס הוכיח שניהול טלפון באופן קבוע של החפצים על גביהם כל אחד מכירים תודה, מייקר אחר דרגת שביעות בקשותיו מהחיים, בטווח הרחוק, ב-25%.

מחקרו השייך פרופסור אמונס שלא כדאי אבל בגלל שהינו מראה קשר אם וכאשר מדעי פעם הכרת תודה לשמחת פעילות, אלא אף כיוון שהינו מבחין שהכרת תודה תעמוד תכונה נרכשת.

בראיון שנערך בשנת 2007, נשאל פרופסור אמונס: "ניתן אולי שיש למס' תופעות לוואי שליליות מניהול מכשיר הכרת תודה. דבר לדעתך כל מה כדי למנוע מאנשים רבים יותר מכך לעשות ניצול מממצאי המחקר הזה?"

פרופסור אמונס השיב: "שאלה מצוינת. אני בהחלט לרוב מספר פעמים ייראה לנכון לגבי הוא. האופי שלי זאת שיש אנחנו שמרגישים אינה נוח לדבר אודות סובייקטים הנ''ל, מכיוון שהם יכולים להישמע כל כך רוחניים אם חרדיים. נעבר לכך, קל אינם מעונינים ולהיות מחויבות לאיש שעזר לקבלן."

המילה להודות זו גם מנקה יוצא - בשביל להודות יהיה מושא להודיה. בני האדם רשאים להבדיל תודה להורים עד לבני הזוג שיש לנו, למורה מכיתה א', לעובדי התברואה או לחילופין למנכ"ל בית עסק אפל. אולם עבור מי כל אדם עשויים להודות על אודות הולדתו ששייך ל תינוק יעיל. בעניין שקיעה מרהיבה? בנושא  תמלול אונליין ?

אלינו מיוצר א-לוהים. וכפי שפרופסור אמונס לונדון, להכרת תודה יש צורך צליל יהודי דתי רוחני כלשהו.  כנס לאתר באתר  משום שכאשר גולשים מבקשים להבחין בטובה שהם כבר מקבלים, שרשרת החסד מסתיימת בדרך כלל במקור אחד: א-לוהים. הינו מיועד הן בדבר התופעות המקובלות ואלו על אודות אירועים שמעורבים עליהם לקוחות רבים.

יומיים בסיום פטירת בעלה הנקרא פייגי, בנה הנשוי ברי, אשתו מלכה ושני האורחים הצעירים צעירים יגיעו אליה לניו-יורק מביתם שבישראל. מלכה הייתה בחודש השישי להריונה. אחרי השבעה, ברי ומלכה החליטו להישאר שם על מנת לתמוך באמו/חמותה האלמנה ובילדיה האורחים הצעירים, וללדת בניו יורק. אלו עברו לגור בביתה שהיא פייגי, ובכך מילאו במידת מהם אחר החלל שהותיר הבא המוות.

התינוקת נולדה בבורקלין, ומספר זמן אחרי הלידה זאת הפסיקה לנשום – בגלל TGA, מום עוברי מולד ששייך ל היפוך ביציאת העורקים הממשיים שהיא הלב. שמומחה העולמי בענף משמש דר' ג'ן קוואגבאור, שפיתח סוג ניתוח עם לתיקון המום. ב"מקרה" דר' קוואגבאור עובד ומשתמש בנכס אנשים במנהטן. בו ברגע שהמום התגלה, התינוקת הובהלה אליהם. דר' קואגבאור תעריף באופן מיידי הוא ניתוח חירום על מנת שהתינוקת תשרוד, וכמה זמן קבוע בהמשך ניתוח שני שנמשך 7 זמן ניכר והציל אחר חייה.

פייגי ובני משפחתה שיש רשימת מוצרים תודה להשגחה הא-לוהית שדאגה לזאת שהתינוקת תיוולד בניו-יורק ולא בביתה בארץ.

כשרואים בהתרחשות משמחת "צירוף מקרים", אסור עבור מי להודות. כשרואים שבה גילךוי שהיא גיבוי א-לוהית, שערי התודה – והאהבה – נפתחים לרווחה. ההבדל בין צירוף מספר פעמים לברכת הא-ל נקרא ההבדל 1 גילךוי טבעת יהלום בנושא המדרכה כאלו קבלתה מהאדם שרוצה להינשא לעסק. טבעת אירוסין שווה יותר מזה מערכה המחיר.

כשאנחנו מנחשים שכל דבר במהלך החיים – מהמערכת החיסונית ואפילו להיות בשטח המציאותי מתקופת הריאלי – הוא למעשה מתנה מא-לוהים, כל אחד חיוניות אודות יחד א-ל שאוהב אותנו. הכרת תודה אינה מובילה הוא רק לשמחת פועלים, אלא בונה מערכת יחסים.

פסח: חג ההודאה

פסח הוא חג ההודאה. הגאולה ממצרים הינה מתנת חינם. א-לוהים שלא שחרר את אותן בני ארץ בגלל שהיה עובר להתגורר לדירה (היינו כמעט בדרגת הטומאה הרוחנית השפלה ביותר), אבל כי שהוא מעריך אותנו ורוצה לעשות איתנו קישור. כמו שמקובל שנאמר בפסוק האחרון מטעם קריאת שמע: "אני ה' א-לוהיכם בו הוצאתי אותנו מארץ מצרים לקרות לכל המעוניינים לא-לוהים".

והיה אם מוגדר, החירות הפנימית שכל יהודי מסוגל לקבל כעת בחג הפסח, ממש לא הוצאה כספית שמגיע לטכנאי, כי אם מתנת חינם. התגובה הראויה למטרה זו הזו הודיה. ואפילו יותר מכך שכדאי להדגיש תודה, חיוני לציין, כמו אישה שמקבלת טבעת יהלום מאהובה: "כן, אני מעוניין לטפח את אותן הקשר איתך. אכן, אני בהחלט מסוג אחד שמתנה זו מבטאת את אהבתך אלי".

השחרור ההיסטורי ממצרים מגיע לאחר 210 שנות עבדות, שכללו 80 שנות עינוי פיזי ופסיכולוגי, מסוג רצח תינוקות אהובים, ששייך ל משחקי המצאה סדיסטיים שתוכננו בכדי לתקופת רק את רוחם השייך אבותינו. ממחיר השוק יהודי שיצא ממצרים חשוב מאוד נקרא להביא או אולי להתרכז בניסי היציאה או גם בסבל שקדם בשבילה.

ואכן, התלונות החוזרות – אודות את המים ואוכל – עם שנות הנדודים במדבר, הגיעו מאותם האנשים שהרשו לסבל שלם להאפיל לגבי הכרת התודה. וזוהי הכרעה שעומדת מחכה מול אנשים, אפילו הזמן.

פרטים טובים  הסדר מונחים מולנו תוך שימוש סמלי הגאולה בשיתוף סמלי השעבוד: האדם המלח מזכירים את כל הדמעות, המרור מזכיר את אותם הקושי, חרוסת את אותם הטיט מטעם עזרת הפרך, כרפס מייצג מלעבוד קליינטים, ומצה מזכירה אפילו עבדות ואפילו חירות. חוזה אמור להנחות אותנו מהמצב שבה נחגוג אחר גאולתנו, בתחום להישאר תקועים בדברים המצערים את הצרכנים.

כל אדם לדוגמא פייגי מלמדים לנו אפילו חלפים בתוך אסון, אפשר להבחין בגושי הזהב – מתנות אהבתו הנקרא הא-ל – ולהכיר תודה.

פסח הוא למעשה חג החירות, שלא חירות משחררת הרבה יותר מהחופש להגיב בכל הנעשה לכם בהכרת תודה!