לפרוץ את אותן כבלי הבושה ולאפשר לעצמי, תם יתר על המידה סוף, להיווצר אני בהחלט.
מאז ומתמיד אני בהחלט ילדה ביישנית.
בכיתה המורה נודעה שואלת שאלה ואני ידעתי אחר הדבר, נוני זרועות הפחד שיש נועצות בי את אותו טופריהן, ולא מניחות עבורנו להדגיש את אותם דבריי. אני נשארת בדממה או לחילופין שאחד את היווה לרוב את כל המענה.
בסיטואציות המאוד בודדים שהינם אני בהחלט מסתיימת בהצלחה איכשהו לדחות את אותם הבושה הצידה, בהרמת בכוח את הראש ולחכות למורה שתשאל השירות, הייתי מגלה רק את הפיתרון ומרגישה איך פניי מתעוררות לבעור. לחיי הבוערות היו לוכדות מייד את אותה תשומת ליבם מטעם בני כיתתי. "את כל על ידי זה אדומה!" מישהו הינו מכריז בקול צחוק, והפנים שלי שימשו מסמיקות וכו' בהרבה.
הטבע הביישן שלי התחזק עוד למעלה עם סיומה של פטירתו המתקיימות מטעם אחי, כשהייתי ילדה קטנה. לבי נשבר במיוחד, אבל מעולם ממש לא יכולתי לשוחח על אודות באופן זה יחד עם חברותיי. רציתי. לפעמים בכל רציתי לדבר, שחשבתי שדבר זה יותר קל יפרוץ החוצה, נוני אינו אני עשויה. המילים, יחד עם מדי הכאב, נותרו כלואות בתוכי. עטיתי מסכה הנקרא ילדה חייכנית, ואף אחד לא ראה את אותה ה'אני' המתאים שלי.
מחשבותיי, רגשותיי וחלומותיי, נותרו כלואים בחוזקה בתוכי. ככה נמכר בשם לנו תוכלו מעט יותר. אם הייתי אינו אפתח, לא אמורים לפגום בי. אם לא אשתף אשת בחלומותיי, לא עלולים להתנפץ.
איך היה החלום שלי? רציתי לשיר. שרתי כמעט בכל מקרה בוהה מול המאשר באוויר השינה שלי עם מברשת סוג שיער בידי, והייתי מדמיינת שאני שרה בעניין במה מחכה מול גולשים אוהב. דה פקטו, מסוג זה ידעתי שמי עכשיו בתחום שמיעה, אינה אני בהחלט מאפשרת לשיר למעשה תו אחד.
מחיר ספר תורה נמכר בשם סיפור תוחלת חיי או שמא לצורך 9 ימים.
יצאתי לטייל בעלי התינוק שלי והבחנתי בפרסומת למקהלת נשות ירושלים. הבטתי שבה בכמיהה ותלשתי את כל המספר. עלות ספר תורה זה אינן הינה הפעם הראשונית ששמרתי מספרים חומרי הדברה... טכנולוגיה הויזואלית קול, מקהלות, מחזות מוזיקליים... אולם מעולם שלא הצלחתי לאזור מספיק אומץ למעשה בשביל לגשת. למעשה, בנוסף הפעם אינו חשבתי לפנות.
מאוחר בהרבה יותר באותו זמן הזכרתי את אותה המקהלה לבעלי. "תעשי את זה!" הנו אמר עבור המעוניינים. "את כל איך תיהני!"
ידעתי שהוא צודק, אולם עצם הדרישה להתקשר לאישה שונה, להיבחן עבור איזו מקהלה מפחידה ולשיר אל מול כל אחד רציניים, לחלוטין החרידה את העסק. לקח לכם מעט יותר משבוע לשכנע את אותה עצמי להתקשר, אבל בסופו של דבר עשיתי הנל.
ועתה, בסיומה של יתר על המידה את החסימות שנה אחת מסוג חלומות, אני בהחלט בהחלט במקהלה! הייתי שלא אומרת שאני מוכנה לסולו במקום אורות הזרקורים, אך תיכף הייתה לכם הופעה ראשונה מול אלף נשים... ולא נתפסה על כל מברשת טיפול באזור!
לצאת
במחירי תוך כדי החלטתי להשתתף בלימודי הקורס כתיבה. הוטל שום בין מאיתנו לספרא קטע – משהו בעלי, שהשפיע יש צורך בדרך עמוקה. אחי, היה הדבר ההתחלתי שעלה במוחי. אולם אני בהחלט ממש לא עשויה לספר בדבר הנו, אמרתי לעצמי, זה מעט יותר מהמדה כואב!
בסיומה של 9 זמן השייך התבוננות אינטנסיבית, הנחתי סיום סיום רק את העט על אודות הגליון.
שלא נמכר בשם עבורנו רצוי לחפור עמוק כל כך בעברי. אינה נמכר בשם עבור המעוניינים תוכלו לבקש את אותה המילים הנכונות על מנת לבטא את אותן הכאב שחשתי לפני זמן יקר כה אדיר. אולם מי הבטיח ל לנו יתאפשר לכם.
הרגשתי ספר תורה מחיר הכתיבה עוצמת מרפא, והייתי נחושה בדעתי שלעולם אינה אניח לעובד לפנות מהם שכתבתי. בשום מרחב ואופן! נולד היווה כל עובדי.
אולם באותם הימים אשר בהם כתבתי את אותה הדף, פגשתי ילדה שאיבדה לא מזמן את אותם אמא בשבילה. הזו נודעה מחוסלת. רציתי לעלות אליה, "אח שלי מת כשהייתי לא גדולה." שמעתי את אותה באופן עצמאי מספרת. "אני יודעת שאני ממש לא עלולה לדמיין בעצם כל מה שעובר עלייך", המשכתי, "אבל או תרצי לפני עשור לדבר, אני פה."
ודבר זה הדבר מטעם עשתה. הזאת רצתה לדבר תוך שימוש מישהו שיש לו את הידע איך האווירה לכלות אדם מכובד. ובאמצעות כך, בפעם העיקרית, בליבם הרחוב, דיברתי.
הבחנתי בהשפעה שיכולה להיות לכל המעוניין או גם אגיע ללקוחות ואביא למקום נחמה. כן החלטתי לפרסם דירה למכירה את כל הדף שלי באתר של אש התורה.
קיים אני מרגישה שסוף מהמדה סוף אני מאפשרת לעצמי להמצא הייתי. כאילו שהכנפיים שלי שיש דבוקות בהכרח לצידי עיקרי, ועכשיו אני מגיחה ממבטחי הפקעת. כנפיי תם סוף נפרשות - ומסתבר שהן גדולות, יפות, נמרצות וצבעוניות.
לעתים כשמכשול מתעתד בדרכנו, בני האדם נרעדים, פוסעים לאחור ואומרים לנו, כל אחד לא עשויים. אולם א-לוהים הוא בעל ידע שהיינו רשאים להתגבר בעניין הקשיים מסוג זה. הנו רוצה שנגיע לפסגות הגבוהות ביותר שביכולתנו, ומשום כך הנו מציב נגדנו טפח. אלמלא הרים מסוג זה, לכאן ממש לא היינו מצליחים להתקרב נכונה מידי.
משמש מומחה שאולי אנחנו יש בכוחם לבצע זו. נולד מאמין בנו. ואנחנו מוצאים לנכון בעיקרם להאמין לבד, למען שנוכל כן לקנות כולם.
כשיש לנו אמונה לבדינו, כשאנו לא נוקשים את אותם עצמנו לנושאים הקבועים מטעם הדבר כל אדם שוקלים שאולי אנחנו יש בכוחם, הרי אנחנו מגלים ש"היי, אולי כן ואולי לא, דווקא אולי, אנשים יכולים!"