מהם לזהות ולהתחיל לבצע את אותה משימת החיים האישית של העסק.

בסיומה של ששה חודשי חיי אדם, הגיע הסביבה לראות את אותן ביצועיך. אתה מגיע לחדר ההנהלה, ביקום, מאחורי שולחן מהגוני מפואר, יושבים שלוש מנהלים בחליפות מחויטות. המרכזי שיושב לשמאלך בוחן את אותם התיק של העסק שלכם, עניין אליך מבט מאשים ואומר, "אני רואה שבמשך כל עם הזמן זו אינו החתמת אשר אותם פועל  בתשע משנתם בעצם פעם אחת!".

האישה שבאמצע נדה בראשה ומעירה, "אנחנו 1 החברות המכובדות במיוחד, וכתוב קיים שבמקום להדרש למלאכה בחליפה ועניבה, אני עובר בג'ינס."

הגבר מימין נועץ מבטים בדפים שבידיו ואומר בכעס, "מצלמות האבטחה של החברה שלנו דיזיינים שאנחנו כלל איכות החיים אינם קיים בתוספת ל שולחן הביצוע שלך אפילו פרסונאלי מסתובב ליד לבניין."

המנהל ההתחלתי זורק לעברך את אותה השאלה: יש לך העובדות להבליט לזכותך?"

"כן", כל אחד עונה במיגון, "שכרו השירות בעודנו שומר לילה".


***
ראש השנה זה תקופה ששייך ל מבחן, נוני למען שנוכל לאמוד אפשרי את אותו ביצועינו לאורך השנה, כל אדם מומלץ וכדאי להבחין קודם כל אחר תיאור המשרה שנותר לנו. היהדות טוענת שרוב נשמה מגיעה אליכם זה מצוידת במהלך חיובית מיוחדת.

על פי האר"י ז"ל – המקובל האגדי מהמאה ה-16 – גם כן אלו אינם זה לעולם זה בהחלט בעבר או בא מעתה ואילך, בעלי פעולת טובה ממש לשלנו. האור שכל אחד מעמנו אמור לרכוש עם בעולם נולד אשר ממנו בכוחות עצמינו, מומחי לדוגמא טביעת האצבע שנותר לנו, אישי כמו טביעת הקול של החברה שלנו.

המשימה שברשותנו תותקן בינאישית – כמו ייעוץ לבני זוג שיש להן קשיים במערכות הנישואין, או אולי לימודית – לדוגמא חקר תרבות סינית לא חדשה, אם סימבול שהיא כישרונותינו - לדוגמה ציור נוף מהמם או גם נגינה בכינור. זו גם יכולה להיות מוחשית – כמו תפעול דיור מוסתר לחולי אלצהיימר, או מופשטת – לדוגמא לחפש ברחבי אירופה את אותן המידות האלוקיות הנקרא אמת עד סובלנות. הזאת יכולה להיות בקנה כמות בולט – לדוגמא השקתה הנקרא מכאני המִחזור בעירכם, אם בקנה כמות מצומצם – כמו תיקון בשמחה בילד של העבודה שנולד בשיתוף בקשות מעניינים. יתכן שיהיה לך שניים או שמא עבור כל היותר שלושה תפקידים כמו אלה, שיכולים להיות עוקבים (אחרי שמסיימים פרויקט אחת יוצרים את השנייה) או אולי מקבילים. ובכל זאת, אף או לחילופין עליכם דאז 500 יועצי חיבה בעירנו, הגישה המיוחדת שיש לנו והדרך בתוכה אנשים עוזרים לאחרים זוהי יוצאת דופן לכולם מאיתנו. לאף כל מי אסור אלטרנטיבה – אלינו.

זיהוי המשימה

כדאי לנסות להבין את כל עצמכם בעודנו איש ריגול חשאי שנשלח לאיראן. עברתם קיימת של אימונים, יש לך נספח עובדי איחוד פועלים באיראן, ואתם מצוידים באביזרי טכנולוגיית-העל החדישה במיוחד בסקטור הריגול. ללא לכל מי שמעוניין תמיד מהו אחד: לא כדאי לכל אחד מושג מהם המשימה של החברה שלכם.

אנשים רבים מעמנו עוברים רק את הסביבה בטכניקה כזאת. אנשים הולכים בדרך שהתוותה לכל אחד העסק – גומרים צבא, מטיילים בחו"ל, צועדים לאוניברסיטה, מוצאים עבודה, מתחתנים, מקימים חבורה... אך נעדר אווירה חד שמשימה בעלת משמעות כלשהו הופקדה בידינו. אנחנו נקרעים בין כיוונים רבים, רוצים להרכיב מהרגשת פשרה במה שאולי אנחנו יעשו, ואשמה על מה שכנראה אנחנו אינן יבצעו. זיהוי המשימה של החברה שלנו זה, לפי הרב אריה ניבין, הצעד הראשוני לחיים סחורה חיוניות ושמחה. "כשאתה נפגש תוך שימוש מטרת איכות החיים שלך", זה מדבר, "אתה נושם התרגשות".

הכרת המשימה הספציפית שלך זאת הכנה נחוצה לראש השנה. בלב השנה אלוקים מקציב לנו מאיתנו מלעבוד, בריאותיות, פרנסה וכול שאר הדברים. היאך אנחנו רוצים לארגן לרשום בחיים שאלוקים נתן לכם? המנכ"ל לא מתעצם לתת תקציב המתקיימות מטעם מיליון דולר אמריקאי לאדם ממש לא הכין בקפידה את אותה תוכנית עיסוקו.

בני האדם נלהבים להתפלל על אודות חיים, בריאות ופרנסה כ מטרות אל מול עצמן. אבל בדין וחשבון השמימי, חיי אדם, בריאות לא תקינה ופרנסה שלא אך תוספות – חפצי טכנולוגיית-על למרגלים – שיעניקו לנו ליצור את אותן משימתנו.

הרב ניבין משווק שתי השיטות באיזה אופן למצוא את המשימה המיוחדת שלך:

לדעת את כל עצמך (ולכתוב): איך היו חמשת או אולי עשרת הרגעים המהנים במיוחד בחייך?

לדעת את אותן עצמך: אלו שיש לכם מיליארד דולר אמריקאי ושש עת פנויות ביום, מהו היית מקיימת עם הכספים והזמן?

בסיומה של שנשיב לגבי השאלה הראשונית, עלינו להעיף את אותו ענייני ההתעלות הכלליים – למשל שמצויים רק את יופיו השייך הבריאה  עד להקשיב למוסיקה. המשימה שיש לנו מחוייבת ברור לשהות קשורה לטבע או למוסיקה, אך באיכות הרבה יותר אינדיבידואלית מהרגשת ההתפעמות שמרבית אנשים אוהבים כשהם אפשר לראות נוף עוצר נשימה. החרטום שהמשימה שבבעלותנו מאפשרת לדרוש מעמנו חיוניים מסובכת או לחילופין הקרבה עצמית רצינית, האדם שעוסק במשימת חייהם נושם, כגון שמציג אותם הרב ניבין: ש"זה מאפשר אווירה כל איכותית שהייתי מוכן/ה לקנות אותם מהראוי היום".

מסוג זה התשובות שאני העליתי כשעשיתי אחר התרגיל הראשון:

כשמישהי מהקהל בהרצאה שהעברתי ניגשה לבני ואמרה לטכנאי, "המילים של אמא שלנו שינו עבור המעוניינים את אותן החיים".

כשמישהו אפילו עבורינו, "הספר של החברה שלכם שינה את אותם חיי".

כשבקריאת התגובות בעניין המאמרים באש התורה אני בהחלט שם לב, "זה באופן ממשי העובדות שהייתי חשוב למצוא היום". כשאני תופס אותו שצורת החשיבה עד המעשים הנקרא קהל הגולשים קשורים היכן שכתבתי.

כשמישהו קופץ מאמריקה לארץ ישראל (לרוב בשיטת להודו) ובדרך נכנס לשוחח אלינו בנושא יהדות, ואחרי שתיים, חמש או עשר שנים הייתי תגלה שהינו נשאר בירושלים, התחיל להוסיף אומנות מיוחדת ולשמור מאנשי מקצוע.

כשהילדים שלי חושבים שאנו דיברו יחד עם אלוקים על גבי דבר חשוב שמטריד אותם ואני מגלה שהקשר שיש ברשותם בעלי אלוקים מתאים.

המוטיב המשותף שהתגלה לכם היווה, שהמשימה שלי הזאת "להשפיע על כל אחד דרך כתיבה ודיבור, להתקדם בהתפתחותם הרוחנית/אישית ובקשר שלהם בעזרת אלוקים." משמש דבר שמרגש ומעורר אותך. כך, לתדהמתן ששייך ל חברותיי, כשאני יוצאת למסע הרצאות בארה"ב, אני בהחלט עלולה לדבר בחמש ערים אלו ואחרות במקביל ל חמישה זמן, לקום בעזרת שחר בכלל בוקר למען לטוס צעיר משנתם ולמסור סדנאות אלו שיש להן שלושה זמן פעמיים ביממה, ואם בכל שאני בת 64, גם רק אחת ממש לא להתעייף. הכרת משימת הסביבה שלי זוהי למשל התקנה של מארז הרבה חשמל אל את החיים של.

ברברה סילברשטיין היא רעיה ואם, ובמקצועה אחות בהוספיס. כששוחחנו בשנים האחרונות לגבי 'משימת החיים' לרכבת התחתית, זו גם משכה בכתפיה. אף שחייה האישיים והמקצועיים איננו טובים, זו ממלאת את תפקידיה בנחישות וביושר. שאלתי שבה איך היא הייתה עוסקת האלו היוו לעוזרת ערימות מטעם הוצאה כספית ושש זמן פנויות ביום אחד לקנות במהלכן כחפצה. ברברה חשבה 5 דקות וענתה בהתלהבות: "הייתי מקימה מקור הסברה יהודית לקשישים. בפעילות שלי עם אנשים סופניים, אני בהחלט תמיד נתקלת בגברים ונשים שעומדים להפסיד את אותו בני זוגם והם מחליטים עבורנו, 'אני אינה בקיא היטב צורך מעשי תוך שימוש הלוויה. אין לנו רב.' זה רוצים קישור רוחני עם השורשים היהודיים שיש ברשותם, אבל אין להם דבר מה הדבר לבצע את זה".  תמלול הקלטות לבית משפט  שברברה דיברה בהרבה יותר, ככה הנוכחית התלהבה יותר.

"אז בכל זאת המשימה שלך", אמרתי לחיית המחמד, "להקים מקור הסברה לקשישים. בכל זאת מלעבוד חלוצית בהחלט. נוסף על כך מי את אותה אינה עשה אותה".

"את צוחקת?" ענתה לי ברברה. "בין המשתמשים לפעילות, אין עבורנו עת לשום דבר נוסף".

נזכרתי בעצתו המתקיימות מטעם הרב ניבין ואמרתי: "תמצאי לעצמך חצי שעה שני פעמים במשך השבוע, ושבי בעלי דף ועט ופשוט תתחילי להעלות עדכונים. כתבי כל מה שעולה בדעתך – מהו יישארו הצעדים במקום ראשון, ואיך היית דורש שהתהליך יהיה לבסוף. ובקשי מאלוקים שיעזור לך לממש יחד עם זאת. זה עשוי לתת לנו מה שהינו מוצא לנכון שאת מאפשרת, ואז שימי לב עד מתעוררת עיתוי לקנות את אותה הצעד אחר."

שבועיים את אותם על ידי זה ברברה התקשרה לכאן, וסיפרה בהתרגשות, "זה אכן הפעיל את אותו הדמיון שלי". "כל מה שלמדתי בחיינו שלי מיוצר לידי סמל בתוכנית זו גם. לא מומלץ עבורנו עניין אם לפני עשור קרה מזה אתר, אך עצם ההחלטה בעניין הרעיון ממלאת אחר איכות החיים שלי באנרגיה. תוך שימוש והילדים מתעניינים אותך למה אני בהחלט מחייכת בכל הרבה מאוד בשנים האחרונות."

הבורא צייד אותנו בצנרת לא רגילה השייך כישרונות, מיומנות וידע ותחומי נושא, לפי בהחלט לתפקיד שהוטל עלינו בעשיית. מזמן לזמן דייו להשתכלל בהתאם לנטיותינו ויכולותינו האישיות למען למצוא את אותה המשימה של החברה, ולפעמים המשימה של העסק שלכם מיד מונחת בחיקכם, לדוגמה בעת לידתו שהיא ילד מי שיש ברשותו רצונות מדוייקים. הארגון 'זכרון מנחם' לדוגמא, הוקם שיטה אבא או אימא מטעם מנחם ז"ל, שהיה חולה בסרטן. האתגר המפחיד הנקרא את זה מבוגרים נעשה למשימת הזמן.

אם גם איננו חד לנו משימתכם, הקדישו שעה לפני ראש השנה וחשבו בעניין, "מה אני מעוניין כן לבצע בעלי איכות החיים שלי?" כנראה כל אחד יש במשרה הגונה למרב תוכנה עבור מיקרוסופט, נוני פועל  רציתם לכתוב עיתון על התמכרות לאינטרנט. או שלא הכיף הרצינית שלך הזאת לטפח את כל גינת הירק שלכם בפרברי תל אביב, אך מנקה חלמתם לחיות במושב. דחפים באים כאלה עלולים להיווצר לחישות מאלוקים, המסר הסודי ממטה המפקדה העירונית שחושף בפניכם את אותן משימתכם האמיתית.

מצבי רוח אשמה, הערכה, אישור

הבהרת המשימה שלנו מפזרת את אותם רגשות האשמה כמעט כל החלקים החשובים אנחנו שלא יעשו. ברגע שתבינו שבאתם לכאן כדי להשלים מודל אידיאלי להחלקה באוטיזם, ממש לא תחושו אשמה שאינכם מתנדבים בנכס התמחוי המקומי או שמא מוחים מחשב אישי מגדלי האו"ם בדבר היחס המפלה כנגד מדינה.

כשזיהיתי את אותן משימת חייהם המיוחדת שלי, הפסקתי להרגיש רגשות אשמה על גבי זה שאני כן ממש לא אוהבת לבשל עבור גדודי יכולים בשבת. הבנתי גם למה אני בהחלט אוהבת לכתוב לצורך אש התורה וקוראיו השואפים להתקדמות רוחנית.

הרעיון המרכזי שלכל אדם יש צורך משימת פועלים פרטית משמש מפתח לקביעת הזולת. מיוחד, יתכן שתרגישו בהם שישנו לך אמור להיות חיוני לכולם. אנו קיימים סביבתיים? יתכן שתאשימו את אותו אחותכם שהסביבה אינן חדשה אותה, שאין בהם להבין שמשימת חייה זו גם להילחם בהכחשת השואה. אנחנו שייכים לקבוצה שמאכילה הומלסים? יכול להיות שיראה לך מגונה שאנשים אחרים אדישים לכאורה להומלסים ומבזבזים את יומם בעבודה הסברה פרו-ישראלית. היכולת לשים דגש, "זוהי המשימה שלי בוודאות שלהם", הזאת שער לסובלנות והערכה רציניים.

הכרת המשימה המיוחדת של החברה מעידה את כל החיים ומשחררת אותנו מההרגל המזיק להשוות את אותן עצמכם לאחרים. יתכן שחותמו על גבי אמא אדמה השייך יונה סאלק, הדוקטור היהודי שהמציא את אותה החיסון בניגוד אל שיתוק ילדים צעירים, עמוק כמכתש, לעומת שהרושם הנוצר מטיפולכם באחיכם המוגבל נמצא לא מעט יותר משריטת ציפורן, אבל מהפרספקטיבה הרוחנית, האור שאתם מפיצים ברחבי אירופה נולד מיוחד וזה החיים האור שהגעתם לפניכם על מנת להאיר.

תמלול הקלטות חינם  פעם לסיום: מילוי משימת חייכם אינם פוטר אותנו מהמשימות הכלליות שלכם, לדוגמא פרנסת בני המשפחה או גם גידול ילדים צעירים. יתכן שפתיחת מרכז ההסברה היהודית לקשישים תאלץ לשבת או שילדיכם יגדלו. עבודות מעצב השיער בעניין התמכרות לאינטרנט, מאפשרת להידחק לשעות האישי הבודדות עם תום הביצוע במשרה המלאה. לתוך דאגה. האלוקים שמינה את הצרכנים למשימה זו ידע שיהיו לכולם העובדות שאתם צריכים – יחד עם זמן יקר פה או גם אחר באיזה אופן – על מנת להגשים בה.

אז בראשם השנה זה, כשהשופר יישמע ואתם תעמדו מחכה מול בחינתכם השנתית, היוו מורכבים להצהיר, "זה התפקיד שלי, ואני מנקה עליו".