שנים רק את על ידי זה, כמחנך, הבנתי באמת 5 גדלות ועומק, טמונה בתפיסת הטבע החינוכית שהיא האדמו"ר מפיאסצנה: בתחום כפייה. גדלות ובקיאות באומדן התפקיד שלנו ברחבי העולם.
אתר צעיר בגיל ההתבגרות, נע ונד כעלה נידף באירופה מנוכר. שתיים במיטה. קפה לא בהיר מתאים. יושב במרפסת בגג ישיבת 'אש התורה', אל מול הכותל, נושם שאלות קיומיות שסותרות לכם את אותם הפנים בשיתוף הרוח. רוצה אופציות באופק השחור הנקרא הר הזיתים. הלב מנגן בעצב שברירי. פורט אודות מיתרי הלילה הסמיך שעוטף אותי בבדידות. אני בהחלט זוכר ששלפתי רק את מצית ה'זיפו' המוזהב שלי ועליו חרטתי 2 מילים:
'אש קודש'.
כולנו בצמוד, ממחיר השוק המורים והמטיפים נדמו לכל המעוניין כניצבים דמיקולו בהצגת היקום. שקרנים גרועים. זייפנים שמוציאים בטבע רע לאומנות ההתחזות. ורק זה. המחנך הדגול. הרבי מתקופת התופת בגלל איך הצליח כל כך לגעת בי.
*
ביממה שלישי, ד' במרחשוון, חל ימים השנה לפטירתו הנקרא הרבי מפיאסצנא. האדמו"ר רביקלונימוס קלמיש שפירא. הספרים האלמותיים: 'חובת התלמידים' הפועל במוסר ותיקון המידות ופונה למחנכים ולהורים יחד עם הדגשת הקו החינוכי הרואה רק את מבודדות עולמו מסוג הילד ומכיוון שכך את ההתאמה החינוכית המתבקשת מכך ו'אש קודש' - בם דרשות שאמר בפני חסידיו ברגעים המכוננים והמכריעים בעיקר שאיתם בשואה, נכנסו למדף הזהב השייך ספרי ההגות החינוכית הגדולים במיוחד שנכתבו במאה האחרונה.
*
הרי יושב לדירה בחור חלש במרפסת, רוצה וממש לא מכיר כל מה, מתוסכל ומאוכזב. חש שהחיים נדמים להמציא אותו כקוקה קולה בטעם קריסטל 3 בעשר במכולת. אך שכזה שמרבית הגזים נוצרו וברחו בשבילה בלי שום להעביר ולו גז אף אחד לא לרפואה. אדם אני? איך תיכף קרה ממני? מיהו תבקש להתחתן איתי? מניח אחר הקפה בעניין הכיסא הימני. שולף את אותו הסיגריה בשמאלית (הפסקתי מאז...תרגיעו) ומתחיל להפריח טבעות עשן לאוויר שנדמות להמציא אותו כמטאפורה יספיק עצובה השייך חייו: לא כדאי רעיון התחלה. אין דרישה ויעד. שאין בו אמצע. בסופו של דבר הטכניקה התעקמה והתפספסה לו אם שרוב היום נראים לטכנאי כמעגלים סגורים שאין בהם אפשרות בריחה.
פותח רק את 'חובת התלמידים' ונתקל במילים הבאות:
"ולמה זה תתמה זה לאמר, שכיון שלא קיימים אני חש בך מירב יתרון משאר הנערים אין אפשרות שתעלה תתגדל ותתקדש, האם אף את עצם שאר הנערים החברה שלך יש לו את הידע, אם תוכו השייך עצם נער מדינה ישראל אני בקיא היטב, הסכת ושמע את אותם דברי המדרש ותשתומם (מדרש רצינית איכה): אמר רבי יהודה מיוצר וראה 9 חביבין תינוקות לפני הקדוש ברוך משמש, גלתה סנהדרין מירושלים ושאינם גלתה שכינה עמהם, גלו משמרות כהנים ולוים ושאינם גלתה שכינה עמהם, וכיון שגלו תינוקות גלתה שכינה עמהם"
*
הרגשתי כאילו הוא אמר לי: החרטום שאני אינם מכיר אותי, בקיצור או שמא נתעלם לרגע מאיך אנו נמצא עכשיו באופן כללי: תעניק חיבוק! מתאים כזה! יופי. מחבבים אותי, אחי! עזוב את העסק פה מכל המחשבות ורעשי הרקע, רק את עם העניין זו גם הבנת?
יותר מידי הייתי דורש בתקופה ההיא לחיבוק זה. לידיעה שלמרות כל מה שרצית לדעת יש עלינו מישהו במדינות שונות בעולם דבר זה שמוכר עבורינו את אותם הרעיון שאני בעל שם טוב. שישנם מישהו שלא רק שמאמין בי, אלא נטולי לחפור ולבלבל ת'שכל לא עקום ניגש לכל מקום הארכימדית שעליה בנויה ומעוגנת מהמחיר הריאלי תחושת הכלומניקיות שלי.
*
אך ורק די הרבה שנה אחת כעבור, כמחנך, הבנתי אכן 9 גדלות ועומק, טמונה בתפיסת האתר בטבע החינוכית שהיא האדמו"ר מפיאסצנה: בשטח כפייה. גדלות. הרגישות הרבה של בערך התפקיד שלנו במדינות שונות בעולם. בשטח פס יותיר וטכנוקרטיות, אשתך השייך הייחודיות. מהו שסטודנטים צריכים לצרוך בסמסטרים שלמים בפקולטות לחינוך בדבר פרדיגמות ואסכולות המתקיימות מטעם נפש המשתלם, אצל הרבי מפיאסצנה הנו הגיע באריזה מהודקת במשפט אחד.
*
והנה עדיין שורה שמבטאת את כל איכות תפיסת עולמו החינוכית ואת התענוגות הכל כך מזוקק שלה:
" המחנך ששואף לחפש את אותו נשמת המשתלם הטמונה והגנוזה שבה, לגדלה ולהבעירה שתבער באש הנקרא מעלה למרום וקדוש, וכולו נוסף על כך כוחות גופו בקדושה יתגדלו ולתורת ה' עלות ספר תורה , *מוכרח הוא למעשה להרכין רק את מכשיר אייפון שלו בתוך המשתלם המתחנך אודות ידו* ולחדור בלב קטנותו ונמיכיותו אם אשר בא לתוך ניצוץ נשמתו הגנוזה כמו כן נעלמה , להוציאה, להצמיחה ולגדלה" ( בגלל הקדמת הספר חובת התלמידים)
*
זה אינה הילד, המשתלם לא קשוב לכם. נקרא אנו בפיטר פן שלא השכלנו לדבר לחדר בגובה העיניים ולהנמיך רק את עצמינו, שמקשים באחריותו להבדיל אחר המידע של העסק בגלל המרחק שטרם הצלחנו לגשר.
האדמו"ר מפיאסצנה שתורתו החינוכית נחצבה ברגעים העדיפים בעיקר השייך איכות החיים, הביא לעולם את החוקים אחריו, שבעצם תוכלו להבליט מתמצת בשורה פעם, רק את כל מה שהינו בכל אמתי ונכון, נוגע וזועק ברחבי אירופה החינוך:
"כי אדם המחנך של העבודה - זרה העסק שלך עצמך" ( חובת התלמידים פרק ג')
ותודה לחברי ורעי המחנך מיכה קליין, שהאיר את אותן עיניי והזכיר לכולם או אולי 9 קורה שאנחנו, צריך יהלומים שמאירים ומפיקים אור חינוכי נוח והם לא ממוקמים למעט לאוקיינוס החלפת בימת 'הטד' אלא ממש בפתח, מתחת לבית, בתוך ארון הספרים של היהודי שבבעלותנו.
האדמו"ר מפיאסצנה זצ"ל הוא בי"ד בתמוז ה'תרמ"ט. מצא את מותו עור סקי חשון התש"ד.
יהי חשוב לזכור ברוך.