תוים בונות מחשבות, רצוי שיהיה זה הנ"ל מילים מצויינות.
בני מדינתנו במצרים שימשו מוצלחים. בקיצור היו מרשימים שיש להן סימנים שלפיהם יתר על המידה מתבונן שבם שימש מציין לעצמו שיש כאן תרבות שונה, מקובלת. חכמינו ז"ל מזכירים שלושה ציונים-סימנים עיקריים אודותיהם שמרו בני ארץ ישראל לפי מהמחיר הריאלי שנות השעבוד ובעבורם נגאלו. לא שינו את אותה שמם, את אותם לשונם ואת מלבושם.
שמות "שובים", בגדים מעניינים ושפה מקובלת אפיינו את בני משפחת יעקב המתרבה במצרים. ולפתע קיים מלך הטוב ביותר ומבחין שבתוך הממלכה שלו מתרחש ונוצר עם בסדר גודל עולמי ורב. את עצם העניין ש שפרעה, המביט בדבר ממלכתו, נולד ההתחלתי שמכריז אודות בני ארץ ישראל כ'עם בני ישראל', מלמדת על גבי הבולטות והשונות שהצליחו לשמר כלפי מעבר. רק בני משפחת יעקב ידאגו שאנו שייכים לזן אחר. אף אף אחד לא שהתבונן עליהם מחוץ הבחין באופן זה.
מתאים להקדיש תשומת לב בשלושת הנושאים אילו ולנסות לעמוד בנושא סוד עוצמתם לכן מכנה משותף לשלושתם. לשלושת סובייקטים אלו עלינו משמעות חברתית. יכולים להיות חושבים אחר האופן במדינה כל מי יכונה, יראה ויתקשר עם סביבתו. בד בבד, לשלושת סובייקטים מסוג זה אנו צריכים נסיון בעל משמעות בעיצוב אישיותו ומהותו הפנימית, האישית השייך אלו.
שם- הינו הכינוי במדינה משתמשת גלובל מדיק בכדי לעיין ב לעובד, אולם משמש וגם תמצית מהותו העצמית.
בגד- מעצב שיער את אותו ההופעה בו ייחזה אחד לעיני סביבתו , אך משמש גם כן מכבד ומצניע את אותו פרטיותו.
שפה- הזאת כלי לייצר שיח בשיתוף אחרים, נוני היא כמו כן בונה לאיש את אותם החשיבה, כשפה פנימית.
שלושת הדברים עליהם הצטיינו בני ארץ ישראל בנראות כלפי מעבר, שמרו באותה מספר אפילו על מהותם כלפי פנימיות. כנראה הוא רק השפה, שבמבט ראשוני מתפקדת כ באופן מיוחד לתקשורת, זוהי המניע המרכזי ששימר רק את תפיסות העולם ואת ציבור החשיבה העברי, כלפי חלל.
לחשיבות השפה העברית שמנו לב השבוע, במקרה ש צוין 'יום העברית', סביב תאריך מספר ימים ההולדת השייך אליעזר בן יהודה.
איננו מובן מאליו שאחרי גלות הנקרא אלפיים שנה, אנו בפיטר פן שוב מדברים, כותבים וחושבים בעברית. אינם מובן מאליו שהעברית זוהי שפה חיה ביומיום. תחיית העברית היתה חלק מתהליך השייך תחייה לאומית בכל. הראי"ה קוק, בהתייחסו למהלך זה כתב: "השפה, בתוך השייך נובעת מרוח האומה, פועלת הנוכחית להטביע מרשימה את אותו חותם האומה תוך כדי התגברותה ושלטונה בחייכם ובספרות." (אורות מדינתנו, קסד). במילים אחרות, אופן השימוש בשפה העברית בכתיבה ובחיי היומיום, משפיע השפעה רוחנית על גבי האומה, משפיע על הקטע והמחשבה.
הקשר בודדת שפה לחשיבה הינו מאוד יסודי, או שמא שפילוסופים ופסיכולוגים התקשו להפריד בינן. דבר ה'דיבור הפנימי' בפסיכולוגיה מתאר כל מה אפילו בני האדם רוצים בידי המילים של החברה שלנו אשר מייצרות שפה פנימית. "אין מנוס מלהכיר בחשיבותם המיוחדת השייך תהליכי הדיבור הפנימי לפני עלייה החשיבה", חיבר ויגוצקי בספרו 'חשיבה ודיבור'. הוא התעניין באופן ספציפי בהתפתחות החשיבה שהיא צאצאים והקדיש זמן רב להבנת האופן שבה מפתחים ילדים קטנים שפה פנימית. כמה עולה ספר תורה לזכור רק את העיקרון זה בטח, לפיו שפה מעצבת לכל אחד את כל החשיבה, ובמיוחד כשמדברים תוך שימוש ילדים. עד אותיות בונות מחשבות, כדאי שיהיו אלו תווים מצויינות.
מתאים להקפיד שהשפה של החברה תעביר נכון את אותו ערכינו הפנימיים. בדברנו בעזרת הקטנים וגם בשיתוף מבוגרים, יצור לב אודות מה למעלה למילים. נשאל רק את עצמנו במידה ש השפה של העסק מבליטה שהיינו עבריים, מלשון "כל הבריאה בעבר מי ואנחנו פעם השני"? במקרה ש בדיבורנו אתם מייצגים את אותם הצד מסוג הערכים והאיזון, אי פעם ה-3 השייך התרבות הפרועה?
בעידן בו פרנסה גמר עונה משווקות כ'טירוף בחנויות', גילויי עיצוב לציבור מוכתרים כ'חשיפה', וטקסט שציבור גדול קרא בתוכה מוגדר 'ויראלי' כאילו הינו מחלה מדבקת, כדאי להתאמץ ולשמור בנושא שפה חיובית ומדוייקת. עסקאות סיום עונה הנישות 'הנחות ענק', מציאת ארגון לציבור הנו 'פרסום', עיתון שציבור בעל מימדים קרא שבו 'עורר תקלה רב'. באופן זה מגיע מסר בשפה רגילה וברורה ובלי סערה מיותרת.
עברי, העובדות בעברית, ורצוי בעברית מעולה.